גמרא
פירוש
מִדְרָס אוַעֲשָׂאוֹ וִילוֹן טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר ר׳ יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה, נראה דר״ל דכיון דנטהר מטומאת מדרם שהיה בעוד שהיה סדין כשעשאו וילון גם טומאת מגע מדרס אין לו מפני דכשנטהר מטמא מדרס נטהר מן הכל, ומכאן נראה קושיא למאי דפירש״י בפ׳ עושין פסין על סנדל שנפסקה אחד מאזניו ותקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרם, ופי׳ הטעם משום דבשעת פרישותו מאביו קבל טומאה מאביו, דהכא משמע דכשנטהר מן המדרס נטהר מן הכל: התם בבת אחת הכא בזה אחר זה, ר״ל דהתם הכלי התחתון טומאת מדרס ומגע מדרס בבת אחת דכשדרס הזב על שניהם נעשה התחתון מדרס מחמת דריסות הזב ומגע מדרס מפני שנגע בעליון א״כ בזו שטומאת מדרס ומגע מדרס בבת אחת הילכך לא שייך לומר התם הא שבע ליה טומאה דמאחר שהיה טמא מדרס איך יקבל טומאת מגע מפני שלא קבל טומאת מדרס קודם שבאה לו טומאת מגע שהרי שתיהן באו ביחד, הכא בזה אחר זה פי׳ אבל הכא גבי חצי עשרון שחלקו שנטמא וחזר טבול יום ונגע בזו ודאי בהני אמרי׳ דלא קבל טומאה אחרת על טומאתו כיון שאין השניה חמורה מן הראשונה משום דשבע ליה לטומאה ולא טמאה מכח טומאת שניה חבירו שהיה נמצא:
והקשו בתוס׳ א״כ דהוי בעי לדמויי קלה על חמורה בבת אחת לקלה על קלה בזה אחר זה הו״ל למפרך כמו כן מרישא דקאמר ת״ק דר׳ יוסי אבל טמא מגע מדרס אעפ״י שלא נגע בו הזב אלא שטומאת מגע זו באה לו מחמת עצמו לפי שנגע בעצמו כשנטמא מדרס אלמא אמרי׳ דטומאה קלה על חמורה בבת אחת לא אמרי׳ שבע ליה טומאה דכמו כן גבי צרוף בטומאה קלה על קלה בזה אחר זה לא נימא שבע ליה טומאה כיון דמדמינן להו להדדי. ואין לומר דפרי׳ ליה מר׳ יוסי משום דמייתי ליה ראיה דלא אמרי׳ שבע ליה לטומאה אפי׳ מקלה על חמורה בזה אחר מ״מ בתר דדחי ליה דר׳ יוסי דילמא מקמיה מדרס מ״מ ליתי ראיה מרישא כדפרי׳. וג״כ אין לומר דלא מייתי ראיה מרישא משום דר׳ יוסי לא סבר לה הא משום דלא חשיב ליה מגע מה שנגע בעצמו כדקאמ׳ וכי באיזה מגע נגע הא אי הוה חשיב ליה הוה סבר דמטמא מגע מדרס ודלא אמרינן שבע ליה טומאה דלא פליג את״ק בסברא זו וא״כ הק״ל דליפרוך מרישא מאחר דמדמה להו. ותירץ הה״ר שמעון מאוירא דלא אמרי׳ שבע ליה לטומאה אלא מטומאה דאתא ליה מעלמא אבל מטומאה הבאה לו מעצמו לא אמרי׳ שבע ליה לטומאה:
עוד הקשו בתוס׳ דלעיל כי הוה אמר אפי׳ בסוף ודס״ד דגם בטומאה קלה על חמורה וגם בזה אחר זה לא אמרי׳ שבע ליה טומאה א״כ ליקשי ליה מדר׳ יוסי אדר׳ יוסי מהאי סיפא דקאמר דהעליון אינו טמא מגע מדרס ואמאי אינו טמא מגע מדרס כיון דלא אמרי׳ גם מקלה על החמורה שבע ליה טומאה וצ״ע:
ולי נראה דבעליון מתחתון לא שייך לומר מגע מדרס דדוקא תחתון מעליון שנטמא עליון קודם לתחתון אפי׳ נימא שנטמאו טומאת מדרס מקבל מגע מדרס אעפ״י שנטמא העליון והתחתון יחד מ״מ ראויה לבא הטומאה אל העליון שקרוב אל זה קודם שיבא אל התחתון הילכך התחתון מקבל טומאת מגע מן העליון שנטמא קודם ואף על גב דקרי ליה בבת אחת מ״מ העליון נטמא קודם לתחתון ושהתחתון שקבל טומאת מדרס מקבל נמי טומאת מגע מן העליון אבל העליון שנטמא קודם לתחתון אינו ראוי לקבל טומאת מגע מן התחתון מאחר שהעליון מטמא לתחתון וטומאת התחתון באה מכח העליון אין לעליון לקבל טומאת מגע ממה שקבל טומאה ממנו, ואפי׳ אם באנו לומר שיקבל טומאה ממה שיטמא מ״מ בכה״ג דלא יקבל טומאה חמורה ממה שטמא נימא דהא שבע ליה לטומאה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והקשו בתוס׳ א״כ דהוי בעי לדמויי קלה על חמורה בבת אחת לקלה על קלה בזה אחר זה הו״ל למפרך כמו כן מרישא דקאמר ת״ק דר׳ יוסי אבל טמא מגע מדרס אעפ״י שלא נגע בו הזב אלא שטומאת מגע זו באה לו מחמת עצמו לפי שנגע בעצמו כשנטמא מדרס אלמא אמרי׳ דטומאה קלה על חמורה בבת אחת לא אמרי׳ שבע ליה טומאה דכמו כן גבי צרוף בטומאה קלה על קלה בזה אחר זה לא נימא שבע ליה טומאה כיון דמדמינן להו להדדי. ואין לומר דפרי׳ ליה מר׳ יוסי משום דמייתי ליה ראיה דלא אמרי׳ שבע ליה לטומאה אפי׳ מקלה על חמורה בזה אחר מ״מ בתר דדחי ליה דר׳ יוסי דילמא מקמיה מדרס מ״מ ליתי ראיה מרישא כדפרי׳. וג״כ אין לומר דלא מייתי ראיה מרישא משום דר׳ יוסי לא סבר לה הא משום דלא חשיב ליה מגע מה שנגע בעצמו כדקאמ׳ וכי באיזה מגע נגע הא אי הוה חשיב ליה הוה סבר דמטמא מגע מדרס ודלא אמרינן שבע ליה טומאה דלא פליג את״ק בסברא זו וא״כ הק״ל דליפרוך מרישא מאחר דמדמה להו. ותירץ הה״ר שמעון מאוירא דלא אמרי׳ שבע ליה לטומאה אלא מטומאה דאתא ליה מעלמא אבל מטומאה הבאה לו מעצמו לא אמרי׳ שבע ליה לטומאה:
עוד הקשו בתוס׳ דלעיל כי הוה אמר אפי׳ בסוף ודס״ד דגם בטומאה קלה על חמורה וגם בזה אחר זה לא אמרי׳ שבע ליה טומאה א״כ ליקשי ליה מדר׳ יוסי אדר׳ יוסי מהאי סיפא דקאמר דהעליון אינו טמא מגע מדרס ואמאי אינו טמא מגע מדרס כיון דלא אמרי׳ גם מקלה על החמורה שבע ליה טומאה וצ״ע:
ולי נראה דבעליון מתחתון לא שייך לומר מגע מדרס דדוקא תחתון מעליון שנטמא עליון קודם לתחתון אפי׳ נימא שנטמאו טומאת מדרס מקבל מגע מדרס אעפ״י שנטמא העליון והתחתון יחד מ״מ ראויה לבא הטומאה אל העליון שקרוב אל זה קודם שיבא אל התחתון הילכך התחתון מקבל טומאת מגע מן העליון שנטמא קודם ואף על גב דקרי ליה בבת אחת מ״מ העליון נטמא קודם לתחתון ושהתחתון שקבל טומאת מדרס מקבל נמי טומאת מגע מן העליון אבל העליון שנטמא קודם לתחתון אינו ראוי לקבל טומאת מגע מן התחתון מאחר שהעליון מטמא לתחתון וטומאת התחתון באה מכח העליון אין לעליון לקבל טומאת מגע ממה שקבל טומאה ממנו, ואפי׳ אם באנו לומר שיקבל טומאה ממה שיטמא מ״מ בכה״ג דלא יקבל טומאה חמורה ממה שטמא נימא דהא שבע ליה לטומאה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush